|
אודות עמק השלום
באביב של שנת 1960 הזדמן לגבעה פורחת שלגדות נחל השופט ד"ר אוסקר אדר. יחד עם חברו אדריאן הניחו אבן ראשונה לחווה, שלימים קיבלה את השם עמק-השלום.
אוסקר היה טייס ממוצא גרמני, שהחליט לקבוע כאן את משכנו לאחר חיפוש עצמי ורוחני. חיפוש שהחל בגרמניה, נמשך במזרח הרחוק והסתיים בישראל.
ב- 1964 הצטרף לאוסקר ואדריאן נוצרי אוסטרי בשם הרמן בצנר.
ברבות השנים נתגלעו חילוקי דעות בנושאים תיאולוגיים בין אוסקר להרמן. אוסקר עזב את עמק-השלום, התגייר ועבר לגור בירושלים.
במשך השנים יצאו ובאו דיירים שונים בעמק-השלום. להרמן, שנשאר במקום, הצטרף בשנות השבעים יוסף אלישע. השניים בנו, נטעו ושתלו וכך הפריחו את אדמת הטרשים למקום ציורי של ממש. הם הקפידו לשמור על אורח חיים אקולוגי שבא לידי ביטוי בעיבוד האדמה, במערכת חשמל סולרית לצרכים ביתיים ושימוש במי מעיין. יוסף והרמן כמו גם ד"ר אדר הקפידו על שימוש במזון צמחוני-אורגני שאת רובו גידלו בעצמם בעמק-השלום.
יוסף והרמן היו חברים בתנועת "ידידי אנוש" - נוצרים חוקרי תנ"ך, אוהבי ישראל. הם האמינו כי על עם ישראל לחזור לערכי תורת ישראל: נתינה, אהבת הארץ, בניית הארץ ועבודת ה'. כמו כן האמינו כי שיבת ציון והגאולה השלמה תתרחש רק כאשר ישוב עם ישראל לדרכי התורה.
משנת 1995 מפעילה עמותת לטם - מרכז להדרכת טיולים בנושאי טבע וידיעת הארץ בעמק-השלום. חלק עיקרי של העשייה בעמותת לטם מוקדש לשילוב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בפעילויות השונות.
בסוף שנת 1999 שלח יוסף יד בנפשו. בתחילת שנת 2000 נפטר הרמן בשיבה טובה והוא בן 99 שנים. הם הורישו את המקום למועצה האזורית מגידו וציוו את המקום לפעילות אשר תתרום לעם ישראל, לזקוקים לעזרה ותשמור על הצביון האקולוגי של המקום.
קצת על האזור:
אזור רמת מנשה הינו קער גיאולוגי בין הקמרים של הר הכרמל מצפון, הר אמיר (אום אל פחם) והשומרון מדרום. רמת מנשה בנויה מסלע גיר רך - קירטון שבתוכו רובדי צור ושכבות חוואר ונארי אטימות למים. הקירטון הרך יוצר תצורת נוף של גבעות מעוגלות ורכות המאפיינות את הנוף של רמת מנשה. השכבות האטימות למים וכמות הגשם הרבה יחסית (כ- 650 מ"מ בשנה), גורמות לזרימות חזקות בנחלים בחודשי החורף ולנביעת מאות מעיינות קטנים לאורך ערוצי הנחלים. סוג המסלע המקומי, הנסדק ונשבר בקלות, מציע לכל דורש שפע של אבנים. חלקן אף מלבניות ומתאימות לבנייה.
מקורות המים, הגבעות הנוחות לבנייה, הצומח והחי ששכנו באזור יצרו תנאים נוחים להתיישבות בני האדם. ואכן אנו מוצאים עדויות לרצף התיישבות האדם ברמת מנשה מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו אנו.
האזור מתאפיין בהיותו חלק מריאה ירוקה מרכזית בשולי מישור החוף. הוא נתחם על ידי שני צירי מעבר עיקריים, הן בעבר והן בהווה. בצפון ואדי מילק (כיום תוואי כביש 70) ובדרום נחל עירון (כיום תוואי כביש 65). האזור כולו מתאפיין במרקם עדין של התיישבות כפרית דלילה, מרחבי נוף פתוח ויערות.
רמת מנשה עשירה בערכי נוף וטבע: יער מחטני גבוה, גבעות צופות לנוף, נחלים, יער גדות נחלים, מעיינות, בוסתנים ואתרים ארכיאולוגיים, שטחים של בתה עשבונית הכוללים פריחה של גיאופיטים נדירים כגון תורמוס כחול, סחלבים, עיריוני צהוב, יערות פארק של אלון התבור וצמחי תבלין. האזור משופע גם בחיות בר בשל אופי השטח הפתוח כגון: צבאים, תנים, שועלים, זוחלים, ציפורים ועוד.
פארק רמת מנשה - מרחב ביוספרי
אזור רמת מנשה ויערותיו מתאפיין בהיותו תמהיל המשלב אדם וטבע. שילוב נכון בין צרכי הקיום של האדם באזור מחייתו ומעורבות של התושבים בניהול המרחב בו הם חיים, הינו אחד מהמרכיבים המרכזיים של מרחב ביוספרי. שימור המרקם העדין בין החי, הצומח והאדם הוא סוד ההצלחה של מרחב בר קיימא. עד היום הצליחו תושבי המועצה האזורית מגידו לשמר את האינטימיות של האזור ומרחבי הנוף המיוחדים שבו. כיום, בעידן של פיתוח מואץ ושיקולים כלכליים המאיימים על השטחים הפתוחים יש צורך להגן על האזור. בהיות רמת מנשה קרובה כל כך לצירי תחבורה ארציים וזמינה למטיילים ומבקרים ממרכז הארץ, חשוב להגן עליה הן ממפגעי פיתוח של יזמויות והן מגודש מטיילים לא מבוקר. מאידך יש חשיבות שתושבי האזור ייהנו כלכלית משימור האזור.
תכנית מתאר שהוכנה על ידי משרד יעד אדריכלים ואדריכלית הנוף חנה ליבנה, עתידה לתת מענה סטטוטורי-משפטי למרחב ובכך להגן על מעמד השטחים הפתוחים בפארק.
התוכנית רואה חשיבות לשמר ולהגן על הפארק כנכס מרכזי של כל אזור ההתיישבות הכפרית והשטחים הפתוחים, שהם ריאה ירוקה, לא רק לתושבי האזור אלא גם לכלל תושבי המדינה..חלק משטחים אלה מוגנים עפ"י חוק בהיותם מוגדרים כשמורת טבע או יערות. בהתאם לכך התכנית מציעה:
"קביעת אזורי פיתוח מותנים - מכלולים. באזורים אלה ניתן יהיה לפתח פעילות לנופש ותיירות לאחר הכנת תכנית מנחה כוללת שתציג כניסות/יציאות לאזור, אזור לשימור וטיפוח, מוקדי פעילות ותנחה את כושר הנשיאה של המכלול..."
נקודת המוצא של הליך התכנון היתה ביטוי לרצונם של תושבי האזור - לשמר את האזור במתכונתו הנוכחית. במסגרת תוכנית אסטרטגית שקיימה המועצה האזורית מגידו המליצו רוב הועדות שהורכבו מתושבי המועצה לשמר את הצביון של השטחים הפתוחים ברמת מנשה כמו שהם.
1. תכנית הפארק
2. דברי הסבר לתוכנית הפארק
3. מפת הפארק
4. מפת דרכי הפארק
|
|
|
|
פותח במרכז לטכנולוגיה חינוכית